יום שלישי, 18 בנובמבר 2008

משה פייגלין הופך את יריב אופנהיימר לחבר ליכוד?

כדאי להקשיב עד הסוף. חכה, זה שווה. רק 5 דקות.

יום שני, 3 בנובמבר 2008

מי אתה משה פייגלין?



משהו טוב קורה לליכוד! אנשי המחנה הלאומי האידיאולוגי חוזרים ומתייצבים לקראת ההתמודדות לרשימת הליכוד לכנסת. בני בגין, ואולי גם יאיר שמיר ועוזי לנדאו. מדובר בדמויות הבאות מתוככי המחנה הלאומי, ובשונה מאנשי שמאל המבקשים לקפוץ על העגלה – עלינו לקבלם בזרועות פתוחות.

הודעתו של אפי איתם מהבוקר, על כוונתנו להצטרף לליכוד, היא צעד חשוב עוד יותר. מדובר כאן בהרחבת ראש הגשר שפתח משה פייגלין לציבור הדתי לאומי להשתלבות בתוך מכשיר ההנהגה הלאומי – הליכוד. למרבה הצער, החליט נתניהו כפי הנראה, לדחות את איתם ולא לאשר לו את קיצור הפז"מ הדרוש להתמודדות.

הבוקר הוציא משה פייגלין לתקשורת את ההודעה הבאה:
"החלטתו של אפי איתם להצטרף לליכוד היא צעד חשוב בהשתלבות הציבור הדתי לאומי במפלגת השלטון שלו. לא מתקבל על הדעת שאנשי שמאל מובהקים דוגמת עוזי דיין ואסף חפץ, יקבלו מן היו"ר את קיצור הפז"מ הדרוש להתמודדות, ואילו אדם המגיע מלב ליבו של המחנה הלאומי יידחה על ידי הליכוד."

אנו רואים, אם כן, כיצד מצד אחד מקבל הליכוד את התפנית הלאומית אליה דחפנו כל השנים, ומצד שני, יש עדיין מי שמנסה להילחם בכוחות האמוניים, כדי למנוע את החידוש ההכרחי.

דווקא עכשיו "חייבים פייגלין בכנסת!" יותר מתמיד!

המאבק על מקום ריאלי ברשימה הצפופה הולך להיות קשה מאוד. יש רק מועמד אחד בליכוד הנושא את הבשורה האמונית ומעז להישיר מבט ולהילחם ישירות במערכות התקשורת והמשפט.

מול התקשורת והבג"ץ יש רק אחד שבאמת יעשה את העבודה!

הסרטון הבא קצר מאוד, אך ממחיש זאת היטב

במאמץ קטן, אתם יכולים לעקוף את התקשורת ולהסביר לציבור הליכודניקים – מדוע חייבים פייגלין בכנסת! פייגלין יתמודד ברשימה הארצית. הולך להיות שם מאוד צפוף ושום דבר לא מובטח! אנחנו חייבים את פייגלין בכנסת. הוסיפו את הדחיפה שלכם וביחד נעשה את זה!

שי מלכה
מנהל הקמפיין
"חייבים פייגלין בכנסת"!

יום שבת, 25 באוקטובר 2008

איגרת מתושבי עכו - חייבים לקרוא

כבוד: אחינו היהודים

מאת: אחיכם היהודים מעכו

אנו, תושבי עכו היהודים, כותבים אליכם איגרת זו

כדי שתדעו את הסיפור האמיתי ובנוסף, מי מכם שיוכל לעזור, יבורך.

*

יום רביעי בבוקר, ערב יום הכיפורים, אישה אחת הולכת לעשות קניות אחרונות באחת החנויות בעיר עכו. לפני שהיא יוצאת מהחנות, המוכר הערבי אומר לה:"שיהיה לכם חג שקט". האישה בתמימותה עונה לו:" לא כך אומרים, אלא, צום קל, חתימה טובה". עונה לה המוכר: "לא, לא, אני יודע מה אני אומר, שיהיה לכם חג שקט"...

באותו יום במקום אחר בעכו, באחד המפעלים, עובדת נערה יהודיה יחד עם עוד פועלים ופועלות ערביים. בסוף היום אמר לה אחד הפועלים הערביים: "הלילה, יום הכיפורים שלכם, אנחנו לא הולכים לישון"...

*

המשטרה חסמה את הכניסות לשכונה המזרחית בעכו , שכונה גדולה שכל תושביה יהודים למעט 10 משפחות ערביות פחות או יותר.

ליל יום כיפור, נסתיימה התפילה וכולם יוצאים מבתי הכנסת והולכים על הכביש, הכביש מלא באנשים. לאט, לאט הרחוב מתרוקן ונשארים עדיין בני נוער הנהנים מהעניין שמותר ללכת חופשי על הכביש.

עד כאן נהדר, נכון?

השעה בערך 2:00 לפנות בוקר. בכבישים עדיין ישנם בני נוער.

בכניסה לעיר, מכונית נהוגה בידי ערבי פרצה את המחסום המשטרתי בכניסה לעיר ונכנסה לתוך השכונה היהודית במהירות של מעל 80 קמ"ש. הנהג הגיע לכיכר ("כיכר הגפרורים") עשה שם כמה סיבובים סביב הכיכר באותה מהירות בליווי "חראקות" . בתוך כך פגע בשתי נערות אשר לא הצליחו לברוח מהכביש בזמן. הוא המשיך קצת בנסיעה, עצר ליד בית כנסת וצעק לעבר הנערים שם:"מי אתם שתחסמו כבישים? אתם חושבים שזאת העיר שלכם? היא עוד תהיה שלנו!". בתוך כך גם הנערים שמעו גם על הפגיעה בבנות. מתוך שמירה של כבוד עם ישראל, על גאוות העם היהודי, היכו את הערבי שעשה את הפיגוע ויידו בו אבנים עד שהצליח להימלט על נפשו. הוא התקשר לערביי עכו העתיקה ולערביי הכפרים מסביב, אשר היו מוכנים לכך מבעוד מועד, והם הגיעו תוך 20 דקות באוטובוסים פרטיים, 500 ערבים רעולי פנים עם אלות וגרזנים בידיהם הולכים ברחבי העיר צועקים "אטבח אל יהוד" והורסים כל דבר אשר נקרה בדרכם ממכוניות ועד חנויות. התושבים שהיו בחוץ ברחו לתוך הבתים, חלקם אפילו נרדפו ע"י המחבלים עד שמצאו מקום להיכנס אליו, השאר התעוררו משנתם והזעיקו את המשטרה אשר, אומנם, הגיעה- אך לא עשתה דבר. מדוע, אתם שואלים? מכיוון שהשוטרים שהגיעו היו שוטרים דרוזים וערבים. את השוטרים הדרוזים הבריחו המחבלים באיומים ובאלימות . השוטרים הערביים לעומתם עודדו את פעילות המחבלים ואמרו להם בערבית כמובן :"תמשיכו כמה שיותר לפני שהיס"מ יגיעו". התושבים שאינם מבינים ערבית נדהמו לראות המון ערבי מנפץ מכוניות ליד ביתם והשוטרים הולכים אחריהם ואינם עושים דבר. ואמרו לשוטרים – "תעצרו אותם!" – תשובת השוטרים הייתה – "כנסו הביתה!" . אישה אחת מספרת שכאשר היא שמעה וראתה את כל הפוגרום הזה ואת דברי העידוד של השוטרים למחבלים, חזר אליה זיכרון ילדותה בתוניס - הפרעות שהיו הערבים עושים ליהודים בדיוק באותה צורה- והיא פשוט לא יכלה להפסיק לבכות.

הפרעות הופסקו רק כאשר היס"מ הגיעו- אף ערבי לא נעצר!

*

מוצאי יום כיפור, כל אנשי עכו יצאו להפגנה. יש לציין שאף אחד לא ארגן את ההפגנה הזו, לא מוסד ציבורי כלשהו, לא עמותה, לא גוף ציבורי, לא מפלגה וכד'. האנשים פשוט יצאו מהבתים להפגין, אלפים אלפים של תושבים יהודים אשר הבינו שעל דבר כזה אסור לשבת בשקט! שאם לא נגיב עכשיו המצב רק יחמיר!

המשטרה והיס"מ הביאו כוחות מתוגברים הכוללים זרנוקי מים, רימוני הלם, כדורי גומי ופרשים. כולם מופנים כלפי הציבור היהודי בעיר. הם זרקו עלינו לתוך ההמון את כל התחמושת הזו ויש מספיק עדויות של אנשים שנפגעו מכך.

כשראינו שלא נותנים לנו לעבור לעיר להפגין, הוחלט לעשות מעשה – התחלנו לחזור לתוך השכונה (השכונה המזרחית)- ואנחנו רוצים להדגיש ש"אנחנו" זה כולם - צעירים ומבוגרים, דתיים וחילונים, נשים וגברים, ימניים ושמאלנים.

עברנו בכל רחובות השכונה וכל רכב של ערבים נותץ ונזרקו אבנים לכיוון כל בית אשר גר בו ערבי. כשהגענו לאחד הבתים – הערבי ובנו התחילו לירות עלינו אש חיה מאקדחים שברשותם. היס"מ לא עשו כלום חוץ מלהרחיק אותנו וחיכו לצבא שיגיע כדי לעצור אותו, להם אסור לגעת בו. וכך המצב נמשך עד לפנות בוקר שהציתו שתי מכוניות של ערבים. וכמובן, שהשוטרים מנסים בכל כוחם לעצור את העניין אך הם לא מצליחים.

מצד שני, הערבים בחלק השני של העיר, פרצו לבתים של יהודים ושרפו חלק מישיבת ההסדר. והשוטרים- הם הוצבו ליד מכוניות של ערבים כדי שהיהודים לא יפגעו בהם...

לצערנו, נעצרו כמה פעילים צדיקים יהודים.

השקרים אשר הופצו בתקשורת (ועדיין מופצים) והשקרים של הערבים (שעדיין משקרים) גרמו לכך שהיהודים רק הגבירו את הפעילות שהמשיכה גם להצתות בתים (שהיו ריקים מאדם) וגרימת נזק לרכוש. באחד הרחובות התחלנו לנגן, לשיר שירים ולרקוד "עם ישראל חי"... פתאום – מתוך אחד הבתים הערביים נחתו עלינו בלוקים, זכוכיות, אבנים וכד' – שפגעו בשלושה אנשים. לשבחם של היסמניקי"ם יאמר שהפעם הם נכנסו לתוך הבית והוציאו משם את כל המשפחה ,כמו כן נמצאו ברשותם , אלות אבנים בלוקים וגרזנים ו.... אנחנו מחינו להם כפיים!

חשוב לציין, שזה איננו מקרה חד פעמי. הערבים כבר במשך כמה שנים מציקים לזקנים ברחוב, מרביצים לילדים שיוצאים מבית הספר, פוגעים ברכוש חנויות יהודיות, מקללים, ועוד, כאשר בחגים זה תמיד יותר גרוע. וכל הזמן האלימות הערבית רק מתגברת בעידוד ההנהגה שלהם. המשטרה כמעט אינה עושה דבר בגלל שידיהם קשורות או אולי כרותות מאז "וועדת אור". אסור להם לעשות כלום לערבים וזו עוד סיבה להתפתחות האלימות.

התקשורת גם היא שותפה לפשע- הם מבקשים מאיתנו לשלוח תמונות וקטעי וידאו ואנחנו שולחים – אח"כ הם לוקחים את החומר הזה ומספרים סיפור אחר לגמרי ותמיד לטובת הערבים! אנחנו הפסקנו לשתף פעולה איתם.



בעניין ה"פסטיבל" – אנחנו מתנגדים לקיומו מכיוון שהמרוויחים הגדולים מכך הם הערבים, ה"פסטיבל" נותן להם משכורת לפחות לחצי שנה ואנחנו לא חושבים שהפרס הזה מגיע להם!



שנים שאנחנו שותקים, שנים שאנחנו לא מגיבים, והגיע הזמן לומר לכל העולם וכמובן לערבים:

אותנו לא מפחיד שום דבר! אנחנו לא ניתן יד לפרעות ופיגועים!

שכולם ידעו:

שאת הכבוד היהודי אף אחד לא ירמוס!

שרכוש יהודי אינו הפקר!

שדם יהודי אינו הפקר!



הגלות נגמרה – נגמר העידן שבו מרביצים ליהודי והוא שותק, מתחבא או בורח.

הגיע הזמן להוציא את הגלות מתוכנו – ללכת בראש יהודי מורם ולומר בלי פחד:"אני יהודי גאה- לא כדאי לכם להתעסק איתי!"



עכשיו, אתם בטח שואלים את עצמכם:

"מה אני, הקטן, יכול לעשות"?

אז יש לנו כמה רעיונות, וכל המרבה הרי זה משובח:

1. לשלוח מכתבים, פקסים, מיילים וכו'- לחברי כנסת ולכל מי שיש לו השפעה, על מנת לתבוע את עלבון הצדק ואת עלבון העם היהודי.

2. מי שיש לו יכולת כלכלית או שיש לו קשר למישהו כזה – להתחיל לגאול אדמות. לקנות בתים של ערבים (אפילו לא כדי לגור בהם) על מנת לעצור את התפשטותם.

3. מי שיכול ומעוניין לעבור לגור בעכו יתקבל בשמחה. חילוני-מסורתי-דתי-חרדי והעיקר שיהיה יהודי.

4. אתם מוזמנים לחגוג את שמחת תורה בעכו. בואו לחזק את ידי התושבים. בואו להגיד לנו אנחנו איתכם, אתם לא לבד! אנחנו לא מקבלים שום תמיכה לא מהשלטונות, לא מכוחות הביטחון ולא מהתקשורת ולכן זה חשוב להרבה יהודים שתבואו לחזק אותם.

בברכת חג שמח,

אחיכם

תושבי עכו

לפרטים נוספים ולהרשמה לשמחת תורה, התקשרו:

054-5240976 052-5707665 052-2437435



אנחנו מחכים לכם!

יום חמישי, 2 באוקטובר 2008

מסמך החזון של ערביי ישראל

מאת ד"ר גיא בכור
ב חדשים האחרונים פרסמו "ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל", "וועד ראשי הרשויות הערביות" וארגון "עדאלה" את "מסמך החזון" שלהם, כיצד צריכה להיראות מדינת ישראל, ועל מה הם נאבקים. מעניין לציין שאת הארגונים הללו מממנים או מדינת ישראל או יהודים ליברלים מארצות הברית, החושבים שככה הם עוזרים לישראל.
בקצרה, אם לסכם את המסמך הגזעני הזה, הקובע ש"ישראל היא תולדה של פעולה קולוניאליסטית שיזמו האליטות היהודיות-ציוניות באירופה ובמערב", אילו הם דרישות הערבים, הרואים ביהודים "רוב מהגר":
1. ביטול חוק השבות.
2. ישראל לא תוגדר עוד כמדינה יהודית אלא כמדינה רב תרבותית.
3. תהיה חוקה פלסטינית, וחברי הכנסת יוכלו לפסול חוקים שיהיו מנוגדים לחוקה הפלסטינית.
4. כל הפליטים הפלסטינים יוכלו לחזור ויקבלו אזרחות ישראלית מלאה. גם פליטים ערבים אחרים יוכלו לקבל אזרחות.
5. אזרחות ישראלית מלאה תוענק לכל צאצא של אזרח שנולד בישראל או בחו"ל, ולכל מי שיינשא לאזרח ישראלי.
6. המדינה תיסוג כמובן "מהשטחים הפלסטיניים" עד לגבולות 1967. שם תוקם כמובן מאליו מדינה פלסטינית נקייה מיהודים.
7. הפלסטינים בישראל יוכלו לבחור לעצמם גוף לאומי מייצג.
ועוד ועוד, למה אייגע אתכם. המסמך כל כך יהיר שכמובן ערביי ישראל, אופס. סליחה, "הפלסטינים שהאזרחות הישראלית נכפתה עליהם" מכניסים לעצמם גול עצמי.
מדוע? ולמה אני מרוצה מאוד מן המסמך הזה? הרי עד היום ארגונים ערביים אזרחיים-לכאורה פשוט "מרחו" את בית המשפט העליון, ויחד איתו יהודים תמימים בעולם, וישראלים תמימים לא פחות מהם, כאילו מדובר כאן על מאבק ל"שוויון" אזרחי בישראל, דהיינו לתת לערביי ישראל מעמד אזרחי אישי ובכך יחיו כאזרחים מלאים ושווים. עכשיו המסכה הוסרה. לא שוויון רוצה מנהיגות ערביי ישראל אלא שלטון. לא לחיות לצד הרוב היהודי אלא במקומו. לא לכבד את בית המשפט העליון שנתן להם סעד אלא להשתלט עליו, ולסלק ממנו את השופטים היהודים. אין במסמך מילה לא על זכויות היהודים, לא על לאומיות יהודית או על זכויות היסטוריות של היהודים. דבר. אילו פולשים, טפילים, שהסיטואציה שתיווצר עם חזרת מליוני הפליטים הפלסטינים תסלקם ממילא.
אפילו אש"ף לא העיז לנקוט בלשון כזו, ובמדיניות כל כך גזענית. רק הנאצים העיזו להתנסח כך לגבי היהודים, ועד הצורך לסלקם. וזה קורה כאן.
אני מרוצה כי עכשיו טענות משפטיות לא יוכלו להתחפש עוד. שמי שלא הבין זאת בעבר יבין זאת עכשיו. תודה לכם עדאלה וייתר הארגונים הממומנים על ידינו, שנתתם לנו להבין בזמן מי אתם, ולאילו שעדיין לא הבינו זאת עשיתם זאת עכשיו במסמך שלכם בצורה משכנעת ומצויינת.
עכשיו הגיע זמנו של הרוב היהודי לאמר את דברו.
1. הגיע הזמן לבטל את השפה הערבית כשפה רשמית בישראל. עכשיו ברור כי עדאלה לחמה על שילוט בערבית בכל פינה בארץ כעניין לאומני ולא אישי. ערביי ישראל הרי יודעים עברית טוב מרבים מאיתנו.
2. הגיע הזמן לבטל את הגדרה של ישראל כ"מדינה יהודית ודמוקרטית". שום מדינה לא מגדירה את עצמה כדמוקרטיה אלא מי שצריכה להתנצל על משהו. אני לא צריך להתנצל על דבר. מדינת ישראל היא מדינה יהודית.
3. ועדת המעקב ושאר הארגונים בתחפושת מתפקדים כארגונים לאומניים אנטי- ישראליים. זה הזמן לבדוק האם ארגונים כאלה חוקיים בכלל במדינת ישראל. גם לדמוקרטיה מותר להתגונן, כאשר חרב האיום כבר מוטלת לפניה על השולחן. המנהיגות הערבית העניקה במסמך את הלגיטימציה המלאה לעשות זאת.
4. יש מקום לבדוק המשך העברת תקציבים ממשלתית לרשויות שהשתתפו במסמך הגזעני הזה. ישראל לא תממן עוד את מי ששואף לחסלה. ראשי הרשויות הערביות נבחרו לנהל את העיריות שלהם (דבר שרובם נכשלים לעשות) ולא לשמש שופר תעמולתי ערבי.
5. והחשוב ביותר. בג"ץ הבין או צריך להבין. הוילון הוסר. לא דרישה לשוויון אישי לפנינו אלא לאומנות פלסטינית מבפנים, החוברת ללאומנות ערבית מבחוץ. ועם זה, כאשר זה גלוי וברור, נדע להסתדר.
המנהיגות הערבית אולי אינה מבינה זאת, הרי כל המסמך שלהם מעיד על כך שלא למדו שום לקח מן ההיסטוריה, מאבותיהם ומסביהם. אך הציבור היהודי בארץ התבגר. התבגרנו. הבנו. אנחנו לא מטומטמים עוד, כפי שרובינו היינו לפני עשר שנים. אנחנו ניבנה וניבנה, נשתרש ונעמיק, כאשר מליוני יהודים עוד יגיעו לכאן. תודה לכם, מנהיגות ערביי ישראל, שאתם פועלים במרץ לחזק את הציונות שלנו, הגאה והבוטחת בעצמה.

פרופסר שטרנהל

תלונה נגד פרופ' זאב שטרנהל בגין הסתה לגזענות, הסתה לאלימות ולשון הרע נגד ציבור

עמותת המטה למען ארץ ישראל, הגישה ליועץ המשפטי לממשלה באמצעות עו"ד אביעד ויסולי תלונה נגד פרופ' זאב שטרנהל בגין הסתה לגזענות, הסתה לאלימות ולשון הרע נגד ציבור, כולן עבירות שהיועץ המשפטי לממשלה חייב להגיש או לאשר את הגשת כתב האישום בגינן.

העבירות הנ"ל מיוחסות למר שטרנהל בגין ראיון שנתן לעיתון "ידיעות אחרונות" ואשר התפרסם ביום 28.9.08 ובו אמר כדלקמן (העתק הכתבה מצ"ב):
"יכול להיות שאני סדין אדום עבור המתנחלים – ואני לא מאשים אותם. אני חושב אותם לאסון, ואני חושב שתפיסתם היא מרשם לחיסול מדינת היהודים. בעיני ההתנחלות היא האיום הממשי הגדול ביותר על עתידה של מדינת ישראל."

בתלונה ניטען כי דבריו של שטרנהל המתייחסים ל"מתנחלים" באורח קיבוצי ומייחסים להם את התיאורים הבאים: " אסון", "מרשם לחיסול מדינת היהודים", "האיום הממשי הגדול ביותר על עתידה של מדינת ישראל" קוראים לרדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור המתנחלים, והכל בשל היותם יהודים החיים ביהודה והשומרון. משכך, דברים אלה עונים על הגדרת "גזענות" בחוק העונשין התשל"ז 1977 והפרסום שנתן להם פרופ' שטרנהל מהווה הסתה לגזענות – עבירה מסוג "פשע" על סעיף 144ב לחוק העונשין התשל"ז 1977.

עוד אמר פרופ' שטרנהל בראיון: "המשטרה פוחדת להיכנס להתנחלויות, שלטון החוק התמוטט בשטחים. את הדבר הזה צריך לשבור ולאכוף את החוק על המתנחלים." המשפט "שלטון החוק התמוטט בשטחים" שמשמעותו האובייקטיבית היא שכל המתנחלים הם עבריינים פורעי חוק ו"את הדבר הזה צריך לשבור" שמשמעותו היא שיש לנקוט באפליה ואלימות נגד המתנחלים מהווים הסתה לאלימות והסתה לגזענות נגד המתנחלים - עבירות על סעיפים 144ב ו – 144ד2 לחוק העונשין התשל"ז 1977.

בתלונה מצוין כי תיאורים אלה בנוגע לשלטון החוק בקרב היהודים ביהודה ושומרון הם שקריים, היות ואחוזי הפשיעה במגזר היהודי במחוזי ש"י הם הנמוכים ביותר מכל מחוזות משטרת ישראל (וביחס הפוך למספר השוטרים הגבוה ביותר ביחס למספר התושבים מכל מחוזות משטרת ישראל).

בנוסף ניטען בתלונה כי דבריו של שטרנהל מהווים גם לשון הרע נגד ציבור המתנחלים, שהיא עבירה על סעיף 4 לחוק איסור לשון הרע התשכ"ה 1965, וכתב אישום בגינה חייב להיות מוגש על ידך או בהסכמתך בלבד.

עוד התלונה מציינת כי פרופ' שטרנהל נפצע לאחרונה ממטען שהונח על דלת ביתו, ויש להצטער על כך כמו על כל קרבן לעבירת אלימות. דא עקא – עד לרגע זה איש אינו יודע מי הניח את המטען. כל נסיון לייחס זאת ל"מתנחלים" (קבוצה המונה כ – 300,000 איש) באורח קיבוצי, ואף חמור הרבה יותר - ללא כל הוכחה כי המבצע שייך לקבוצה זו, מהווה הסתה לגזענות ונסיון להתרת דמם של המתנחלים, כשלעצמו.

ואולם, פציעה מאירוע אלים אינה מתירה לקרבן הארוע להסית לגזענות, אלימות או לפרסם לשון הרע נגד ציבור כלשהו. והראיה: פרקליטות המדינה כלל לא התחשבה בכך בכל כתבי האישום שהגישה נגד פעילי ימין שהיו קרבנות למעשי טרור חמורים בהרבה, לדוגמא: (ת"פ (ירושלים) 2225/03 - מדינת ישראל נ' איתמר (בן צדוק) בן גביר . תק-של 2007(2), 29759 ,עמ' 29761, ת"פ (ירושלים) 1122/05 - מדינת ישראל נ' בלומברג זאב אלחנן ואח' . תק-של 2006(2), 4507 ,עמ' 4517, רע"פ 10762/05 - דוד העברי נ' מדינת ישראל . תק-על 2005(4), 1808, ע"פ (ירושלים) 8612/04 - דוד העברי נ' מדינת ישראל . תק-מח 2005(2), 1259 ,עמ' 1267, ת"פ (כפר-סבא) 2110/03 - מדינת ישראל נ' פנירי חיים ואח' . תק-של 2005(1), 826 ,עמ' 834 , ת"פ (ירושלים) 3360/02 - מדינת ישראל נ' העברי דוד . תק-של 2004(2), 4936, ת"פ (ירושלים) 3855/02 - מדינת ישראל נ' ירמיהו אהרון . תק-של 2003(2), 18928, עע"ם 8342/02 - איתמר בן גביר נ' שלמה אהרונישקי - מפכ"ל משטרת ישראל . תק-על 2002(3), 248 ,עמ' 250.

אשר על כן הינך מתבקש היועץ המשפטי לממשלה להפעיל את סמכותו על פי דין ולהורות לפרקליטות המדינה להגיש כתב אישום נגד פרופ' שטרנהל בגין העבירות המתוארות לעיל.

לסיום, מוסיפים המתלוננים ואומרים כי עקרון השוויון בפני החוק, מחייב כי גורמי אכיפת החוק יגלו חוסר סובלנות משפטית נגד אלה המסיתים לגזענות ואלימות כלפי המתנחלים ותומכיהם, באותה מידה שאתם יוזמים ומאשרים תדירות הגשת כתבי אישום נגד מתנחלים ופעילי ימין בגין עבירות מעין אלה כלפי ציבורים שונים (הומואים, ערבים, שוטרים ועוד). כידוע – עיקרון השוויון בפני החוק אמור להיות, במיוחד בהקשר זה, נר לרגלי גורמי אכיפת החוק ללא קשר לדעות פוליטיות, ויש להצטער כי עד היום מצביעים כל המחקרים והדוגמאות שהובאו לעיל על כך כי ההפך הוא הנכון וננקטת מדיניות מפלה כנגד המתנחלים ופעילי ימין על ידי גורמי אכיפת החוק הסרים למרותך.

יום שני, 29 בספטמבר 2008

איפה ואיפה במערכת אכיפת החוק בישראל

28/09/08

דוד בדין
אם פרופסור ישראלי היה מעיז לכתוב מאמר בו הוא קורא ליהודים לפגוע בפיגועי טרור נגד האוכלוסיה הערבית באשר הוא, אין ספק שמערכת אכיפת החוק של מדינת ישראל היתה עוצרת אותו על רקע הסתה גזענית והיה בא על עונשו.

כך, על רקע זה, הרב עידו אלבה נשלח לכלא עבור דבריו בקורס שהעביר על הרעיון התלמודי של הריגת אוכלוסייה אזרחית בזמן מלחמה.

על זה הושלכה לכלא טטיאנה ססקין שציירה תמונה של מוחמד בדמות חזיר.

אך מה שאסור בהחלט לומר על ערבים יש לגיטמציה פראית של מערכת ה''חוק'' בישראל לדברי הסתה גזעניים ורצחניים כאשר מדובר בהסתה לרצח נגד המתנחלים. ב11 למא2001 ,במאמר בעיתון הארץ, פרופ' שטרהול קרא לפלשתינאים לנהל את פיגועי הטרור שלהם נגד המתנחלים במקום נגד אזרחי ישראל בתוך הקו הירוק

.הוא אף ציין באותו מאמר גזעני ומסית לרצח, שרוב אזרחי ישראל מצדדים במאבק המזויין נגד המתנחלים!

הוא יעץ לפלשתינים שכדי להגיע למטרתם שיתמקדו בטרור רק נגד ההמתנחלים ושזה יתקבל בישראל ובעולם בהבנה מלאה.

למרות מאות התלונות על הסתה לרצח שהגיעו מכל רחבי הארץ נגד הפרופ' הגזעני, המשטרה לא מצאה לנכון אפילו לזמן אותו לחקירה

. עכשיו השב''כ ממציאה ארגוני ''שמפניה'' חדשים כדי להכפיש שוב את הימין ולהכין את הקרקע להרס חייהם של מאות אלפי נאמני הארץ הזאת. בשנה הזאת נתפלל במלוא הכוונה מתוך מחזור ראש השנה ''שתעביר את ממשלת הזדון מן הארץ''!

יום שני, 15 בספטמבר 2008

התקשורת העויינת ופוגרום שלא היה

פרשת יצהר או "הפוגרום שלא היה" היא דוגמה קלאסית לחד-צדדיות הפוליטית שבגללה הרוב המכריע של התקשורת הישראלית זכה לכינוי "תקשורת עוינת".

ברצותו לעשות הון פוליטי מן הפרשה העלה ראש הממשלה באוב את המונח "פוגרום". מישהו מן המארס היה יכול לחשוב שהוא כיוון לשריפת בית יהודי ביצהר, לניסיון לרצוח בסכין משפחה יהודית ולפציעתו של ילד יהודי שם, ולא לתגובה הכמעט-סמלית של תושבי יצהר על הפיגוע הזה: השלכת אבנים על הכפר שמתוכו יצא ואליו חזר המחבל, שבירת כמה שמשות וירי באוויר.



תגובתו של אולמרט יכלה להלום היטב שליט אנטישמי: חוליגאנים גזענים תוקפים יהודים ויהודים מתגוננים או אפילו יוצאים לפעולת תגמול? מאשימים את היהודים בפוגרום! ומחליפים כמובן את סדר האירועים, או לפחות את הדגשים: את הזרקור הגדול מפנים נגד היהודים ואת התוקפנות האנטישמית ממוססים אי שם ברקע. לאולמרט, שהודח מן השלטון בכלימה ובקלון אחרי שנחל שח-מט בשתי המערכות, הפוליטית והמשפטית, והמחפש נואשות גראנד פינאלה פחות מחפיר לכהונתו כראש ממשלה, פרשת יצהר באה כמו עפ"י הזמנה. ההזדמנות הזאת להשמיץ את המתנחלים השתלבה לו היטב עם "הסכם המסגרת" שהוא מבקש להשאיר ליורשו – מילכוד פלסטיני בלתי הפיך. הוא לא יעזוב את הבית לפני שישאיר שם את ערימת הצואה הזאת ביחד עם ריח רע של גירוש יהודים ("חוק פינוי-פיצוי"), ובעזרת הצחנה הזאת הוא יחנוק את הריח האחר, את ניחוח השחיתות – נדל'נ, מעטפות כסף, גבייה כפולה, נהנתנות בזוייה, פרוטקציה מושחתת, חשד שוחד והפרת אמונים - שבגללו נאלץ לעזוב.



כיצד השתלבה התקשורת העוינת עם הטקטיקה הזאת של ראש הממשלה?



הידיעות הראשונות על המתרחש ביצהר סיפרו על "התפרעות" של מתנחלים בכפר עצירה קבליה: חדרו לתוך הכפר, ניפצו שמשות בבתים ובמכוניות, ירו ופצעו 5-7 ערבים. לאחר מכן הוזכר כמעט בשוליים שילד יהודי בן 9 נפצע קל ביצהר, ע"י "נער" ערבי שנכנס למאחז שלהבת, וה"נער" הזה גם הצית מיבנה ריק.

יחיד היה עיתון "הארץ" שמסר את העובדות כסידרן וכהווייתן. שלא כמו אחרים לא העלים חלק מן העובדות, ולא עיוות. רק אחרי כמעט יממה והשוואת מקורות נתקבלה התמונה השלמה, ונא להשוות.



- תחילה היה הפיגוע הערבי. מעשי היהודים באו רק בתגובה. זאת טכניקה ערבית מקובלת, להפוך את הסדר של סיבה ומסובב או להשתיק את הסיבה מכל וכל. לתקשורת הישראלית העוינת יש ממי ללמוד.



- לא "נער" ערבי תקף את הילד,אלא צעיר בן 18, חמוש בסכין.





- מה שהוצת לא היה "מיבנה", הגדרה שמעלה דימוי של צריף או מחסן כלים, כי אם בית מגורים, ורק כעבור שעות רבות ניתן היה ללמוד ש"ההצתה" הזאת שרפה אותו כליל על כל תחולתו, ואך בנס, משום שהמשפחה נעדרה מן היישוב, לא נגרם אסון כבד. "הפרט הקטן" של שריפת הבית היה חסר גם בנאום השיסוי של ראש הממשלה. גם את תמונת הבית השרוף ניתן היה לראות רק כעבור זמן רב.

- הושמט לחלוטין מן הדיווח, שהמחבל ניסה לחדור לדירה נוספת דרך התריס, וחדירתו נמנעה רק אחרי מאבק עם בעלת הדירה, שהורידה את התריס על ידיו.



- בפרשת הילד היהודי לקחה התקשורת סיפור ענק, גימדה אותו ולא השאירה ממנו אלא מעין קטטת ילד עם "נער".

לאמיתו של דבר הילד הזה הוא גיבור הפרשה כולה. הוא נשלח ע"י אמו,שהריחה את ריח השריפה,

להזהיר את המשפחה שהמחבל ניסה לחדור אליה. הוא עלה למרפסת הבית, ראה את ניסיון החדירה לבית, נאבק עם המחבל, הוציא ממנו את הסכין והשליך אותה, ויש גירסה ששבר אותה. המחבל תפס אותו והשליך אותו מן המרפסת במורד תלול ונמלט. היתה זו נפילה של כ-4 מטרים, שבנס יצא ממנה הילד כפי שיצא, פצוע קל עד בינוני. לולא איתרע מזלו להיות "מתנחל" שדינו בתקשורת העוינת הוא השמצה ורצח אופי, התקשורת היתה חוגגת את אומץ ליבו.



- שעות רבות עברו עד שהציבור למד שהמחבל נכנס ליישוב 25 מטר מעמדת תצפית של צה"ל. זה יכול לקרות, אך יש בכך כדי להסביר את הרגשתם של התושבים שעליהם לעשות משהו בעצמם כדי להרתיע את הכפר השכן.



- עד עכשיו לא הוזכר בתקשורת, שארגון טרור ערבי בשם "כתא'אב אחראר אל ג'ליל" – גדודי משחררי הגליל" - קיבל עליו אחריות על המעשה, כלומר שאכן מדובר במעשה טרור מובהק.



- לא נכון שמתנחלים חדרו אל תוך הכפר. לאחר יום שלם של השמצות התברר, שהם השליכו אבנים על פאתי הכפר שבמורד ההר וחלקם הגיעו לבית או שניים בקצה הכפר, וזה הכל.

ערוץ 10 בטלוויזיה, שעלה על כולם בשיסוי ובהסתה, הואיל להראות לצופים את תמונות הנזק בכפר: כמה שמשות מנופצות ועציצים שבורים. זה היה ה"פוגרום".



- אשר לירי, המתנחלים טוענים שירו באוויר. אין מחלוקת שהצבא ירה בכפר. עובדה, שלפחות אחד הפצועים הערבים נפגע בלסתו מכדור גומי, ולמתנחלים אין כדורי גומי. האלוף שמני, אלוף פיקוד המרכז, אמר בהוגנות שטרם נחקרו העובדות. אבל תקשורת וראש ממשלה עוינים אינם צריכים לחקור, הם כבר יודעים.



- שני פרטים "קטנים" שכחה התקשורת העוינת להזכיר: שאנשי הכפר עצירה אל קבליה הציתו בזמן האחרון שבע (!) פעמים שדות חיטה של יצהר וכן, שמן הכפר הזה יצאו רוצחיהם של שני צעירים יקרים, ליבמן והראל, הי'ד.

גם על שבע ההצתות הנ"ל התקשורת העוינת כמעט ולא דיווחה. הרי לא ב"מתנחלים-מציתי-זיתים-של ערבים" מדובר.



- ממש באותו היום, לרגל חג נוצרי, ארעו בחיפה מהומות אלימות באמת, ועל כך כמעט לא דיווחו.



עולים מברית המועצות קיבלו תזכורת מצמררת מימי סטאלין כשהאזינו לגל ב' ב"קול ישראל", שלכמה שעות דמה יותר ל"קול מוסקבה". כל חצי שעה פצח הרדיו בשתי הודעות דרמטיות של השליט: האחת, שרעיון א"י השלמה מת, והשנייה שבמדינת ישראל "לא יהיו פוגרומים נגד תושבים לא יהודים"( טוב שדייק, מפני שפוגרום נגד יהודים הוא ניהל בעצמו). אח"כ באו תיאורי הזוועה של "הפוגרום".



עדיין בגל ב' עלתה על עצמה המגישה ענת דווידוב, שאינה מסתירה את מגמתיותה הפוליטית. שאלותיה לאלוף שמני היו מדריכות, לוחצות וחד-צדדיות להחריד, עד שאילצה את האלוף להעיר שאינני יודע, מה בעצם היא רוצה ממנו. אח"כ ראיינה בקול מלטף ומתחנחן מתלונן ערבי, עד שמן השמיים ריחמו עלינו והקו נותק. את בני קצובר חקרה חקירה אינקוויזיטורית צולבת. שוב ושוב דרשה ממנו שיגנה את אנשי יצהר וכאשר לא עלה בידה, החל גל ב' לדווח ממהדורה למהדורה בנימה של "חטא על פשע": הם אינם מגנים! את הדיווח של כתב מן הכפר הערבי מיצתה עד לפרט המרשיע האחרון, אולם כאשר אותו הכתב דיווח מתוך יצהר, היא לא אפשרה לתת תמונה מלאה ורק לחצה בנקודה אחת: מה הם אומרים על מה שהם עוללו לערבים?



בני קצובר, ראש וועד הפעולה החדש של השומרון, לא התקפל תחת ההפגזה הארטילרית של דווידוב. רק שאלה אחת חבל שלא שאל: ואלו, גברתי המראיינת, כל תושבי יצהר היו אזרחים למופת לפי טעמך, לורדים אנגלים ממש – האם זה היה עוזר להם שלא ליפול טרף לחוק פינוי-פיצוי החדש ואח"כ לגירוש בכוח ע"י קלגסים לבושי שחורים בפוגרום מטעם השלטון? אם לא – מה היה להם להפסיד? מה זה יעלה ומה זה יוריד להם, שיהיו יפים בעינייך ויתנחלו בליבך הרחום? וגם זה: האם חשבת על כך, שממשלה ההופכת אזרחים תמימים לאנשים נואשים שגזר דין של גירוש תלוי מעל לראשיהם, גם כשיישוביהם חוקיים למהדרין – יכולה לצפות ממרי נפש כאלה רק למעשים שלא ימצאו חן בעינייך וגם לגרועים מאלה?



גירוש סטאליניסטי ותקשורת סטאליניסטית אינם יכולים לעמוד בפני עצמם. הקורבנות של שיטה כזאת, חזקה עליהם שיתמרדו לבסוף, ועל כן לא לחינם שלח סטאלין את קורבנותיו למחנות ריכוז. אי אפשר להיעצר באמצע. אין רודנות למחצה. הארץ הזאת תהיה דמוקרטית רק אם תבער את הדיקטטורה מן התקשורת הממלכתית ותשמור על זכויות האדם מפני גירוש ועקירה. או - שגם הדמוקרטיה הצולעת והחצי-מדומה השוררת אצלנו כעת, תסתיים רשמית ותהפוך בגלוי לדיקטטורה של האליטות.



יש לציין בסיפוק גם זאת, שמועצת יש"ע לא גינתה הפעם את תגובתם של אנשי יצהר, וגל ב' גם לא הצליח כנראה למצוא אף רב אחד לרפואה שיספק להם את הסחורה הזאת. בתגובה, גינה "קול ישראל" את אי-הגינוי.







"אל ג'זירה" לא היה יכול לכסות את ארועי יצהר יותר טוב מערוץ 10 של הטלוויזיה, שאפילו תקף את הצבא, למה לא פעל נגד המתנחלים ולמה אין עדיין עצורים (בקרב היהודים). הכתב של הרשת לא הסתיר את עוינותו ליהודים ואת הזדהותו בלב ונפש עם הערבים.



דווקא בערוץ הראשון זכו צופי "מבט" לדיווח הוגן מאת הכתב בני ליס, והוכחה לכך – הוא פתח בבית השרוף ולא הפך את סדר הארועים. מישהו עוד יינזף שם ...



הדיווח התקשורתי בפרשת יצהר חושף זיקה ישירה בין דעותיהם והשקפותיהם של הכתבים, המגישים והעורכים לבין התוצרת שהם מפיקים.

אין תקנה לתקשורת הבולשוויקית בישראל אם לא יוציאו את המונופול על המיקרופון מן הדמויות הידועות כמכורות בלב ונפש ל"מחנה השלום". או, לחילופין, אם לא יאזנו כל איש שמאל באיש ימין וישלחו למשל שני כתבים: אחד, חסיד פלסטין, יכסה את עצירה קבלייה והשני, פרו-יהודי, יישלח ליצהר (והואיל ואין, יצטרכו להעסיק אחד כזה).



אליקים העצני